
"גיל ההתבגרות מזמן הרבה מאוד אתגרים"
רונית עובדיה מאמנת אישית ומומחית בטיפול בבני נוער וצעירים
מודאגת מהרשתות החברתיות והשפעתם על הנוער, ע ם זאת מקווה שהנוער יגדל להיות אזרח טוב שתורם ודואג למדינה.
מאת: אגם סופר

"הנוער של היום הוא לא כל כך שונה מהנוער שהיה לפני עשור, אבל ישנם שינויים שקרו שמשפיעים מאוד על בני נוער", מסבירה עובדיה שלדבריה אחד מהם הוא ההתפתחות הטכנולוגית וצמיחתן של הרשתות החברתיות.
"עצם העובדה שילדים ובני נוער בגיל מאוד צעיר חשופים למידע שהוא לא תמיד מידע נכון, מידע שמתאים לגיל הכרונולוגי יכול לגרום לנזקים ובעיקר ללחצים ולחרדות. בגלל הרשתות החברתיות יש מידע רב שנוער נחשף אליו מהרשת, שכולל לא מעט השוואתיות של עצמי לעומת החברים שלי , שלי מול הסביבה בכלל וזה יוצר לא מעט קשיים ובעיות חברתיות שאנו רואים אצל ילדים בני נוער איתם הם מתמודדים".
על הטענה שהנוער של היום הוא מרוכז בעצמו, עובדיה לא מסכימה ואומרת, "זו הגדרה כוללנית ואני לא מסכימה איתה. יש נוער שיכול להיות שהם יותר מרוכזים בעצמם, ויש נוער שהם פחות מרוכזים בעצמם זה תלוי חינוך. נכון שיש גם נושא חברתי שמשפיע, אבל בסופו של דבר אני חושבת שהדבר שהכי משפיע זה הבית שמגיעים ממנו. נער שגדל בבית שנותן לזולת נראה אותו יותר מתנדב. אבל כן חושבת שבשנים האחרונות, יש מגמה של אינדבדואליזם, יותר חומריות, וזה משפיע על הנוער שעובד הרבה לצד הלימודים ורוצה היום להרוויח כמה שיותר כסף".
בתקשורת שומעים לאחרונה הרבה מקרי אלימות של בני נוער, האם הנוער אלים יותר?
"אלימות היא לא דבר שגדל סתם. שוב פעם זה איזושהי מראה, מראה חברתית. מראה שאני חי באזור שאני מבין שהכל מותר ושהכל בסדר ואין כללים ואין חוקים אז אני מבין שאני יכול לקחת את החוק לידיים. אבל אם אני מגיע ממקום שאני גדל בסביבה שיש בה חוקים ומגבלות ואני יודע מה מותר ומה אסור, לא ממקום אנרכי אז אני גם מכבד כל דבר בסביבה שלי. לכן מי זה הבית שאני בה ממנו? איזה ערכים מצמיחים בתוך הבית הזה? ילד לא גדל בחלל ריק, הוא גדל בבית מסוים וכללים שהוא רואה ושומע מה מותר לעשות ומה לא משפיעים על איזה נוער נראה".
כמטפלת שפוגשת מדי יום לא מעט בני נוער, איזה בעיות את רואה שיש לרובם?
"הרבה מאוד בעיות אצל בני נוער מתמקדים בחרדות ובקשיים חברתיים. בעיות של מערכות יחסים עם המשפחה, ההורים, והיחסיים החברתיים".
איך את רואה את ההשפעה של הרשתות החברתיות על בני נוער שנמצא בהן רוב היום?
"הרשתות החברתיות מאוד משפיעות על בני נוער. מה שרואים שם הוא לא החיים וזה סוג של פייק ומאוד שחור - לבן, יפה או מכוער, רע או טוב, אמיץ או פחדן. אלה לא החיים כפי שמוצגים דרך הרשתות החברתיות, החיים הם באמצע, החיים הם בגוונים ואם נמצאים הרבה מאוד שעות ברשתות החברתיות, מן הסתם יכולה להיות לזה השפעה. זה מערער לא מעט בני נוער שלוקחים את הדברים למקומות מאוד קיצונים. למשל נערה רואה את עצמה שהיא לא מספיק יפה, מספיק רזה, מספיק חכמה, היא הולכת לחדר ויש לה סימני שאלה לגבי מי אני? כי אני לא כמו אלה שראיתי שם… ובנוסף הרשתות החברתיות גורמות לכהות חושים. לא מעוררות אותנו להיות אנשים אמפתיים, יש שם הרבה מאוד אלימות מילולית וגסות רוח ומה שנקרא עכברי מקלדת שלא תמיד הדברים שיאמרו פנים אל פנים יאמרו מאחורי המקלדת האישית .הנושא של אמפתיה זה מבין הדברים הכי חשובים בנושא של כישורים חברתיים ושהדבר הזה הופך להיות משהו מאוד חלש אז זה מלווה עתיד חברתי לא כל-כך טוב".
מה לדעתך ההורים והממשלה צריכים לעשות כדי שהנוער יהיה נוער ערכי שדואג למדינה?
"אני לא חושבת שהנוער הוא לא ערכי אני חושבת שיש פה הרבה מאוד בני נוער ערכיים כמו שיש אנשים מבוגרים ערכיים ומבוגרים שפחות. כדי שיגדל נוער שדואג למדינה זה תלוי הבית בו גדלים. למרות שאנחנו גדלים בעולם חומרי ומה שקורה ברשתות החברתיות, ההורים צריכים לבסס את חינוך ילדיהם על חינוך ערכי, חינוך טוב שדואג לזולת ולבסס איזשהו התפתחות אישית, שכלית אינטלקטואלית יחד עם דאגה לצרכים חברתיים. הדברים האלה שום ממשלה לא יכולה לסדר אותם זה רק הורים שמגדלים ילד בבית יכולים כי בסוף אתם יודעים אתם הולכים לבית ספר מסיימים 12 שנות לימוד".
הנוער של היום זה האזרח הבא המבוגר בארץ מה לדעתך נראה בעוד כמה שנים?
"שאלת השאלות, אני לא יודעת, אבל אני אופטימית. אני חושבת שבסופו של דבר חיים פה אנשים טובים ואנחנו ניזונים הרבה מאוד מאירועים לצערי הרב הרבה מאוד מה שאנחנו שומעים בתקשורת הרבה מאוד דברים שהם לא טובים, את הדברים הטובים את התרומה את ההתנדבות לא תמיד שומעים ויש כאלה המון המון מפעלים התנדבותיים שגם בני נוער שותפים להם. אני רוצה לקוות שיהיה לכם טוב שתרצו לתרום לחברה ולהמשיך לגור פה, לדאוג למדינה".
